כרמל בע"מ נ' אן אס בי מכולות בע"מ

פסק-דין

1.הורתו של הליך זה בקשה לביצוע שטר שהגישה התובעת ביום 23/04/12 כנגד הנתבעת בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה במסגרת תיק מס' 02-05219-12-0  בגין שיק ע"ס של 20,000 ₪ למועד פירעון 30.7.11 החתום ע"י הנתבעת ומשוך מחשבונה.  ביום 01/05/12  הגישה הנתבעת  התנגדות לביצוע שטר ועתרה למתן רשות להתגונן מפני התביעה, בקשה אשר התקבלה ביום 05/06/12. התביעה הועברה להידון בסדר דין מהיר (התביעה הוגשה במקורה לבית משפט השלום בחיפה, אך הועברה לבקשתה של הנתבעת, מטעמים של העדר סמכות מקומית, לבית משפט השלום בירושלים).

2.מהתצהירים התומכים בהתנגדות עולה, כי המדובר בשיק אשר נחתם על ידי הנתבעת על החלק ונמסר על ידה בשנת 2011 לרו"ח אבי שגב (להלן: "רואה החשבון"), לצורך תשלומי מסים לרשויות המס, הביטוח הלאומי ושכר טרחתו. במהלך פריצה שאירעה לביתו של רואה החשבון, במהלך חודש יולי 2011, נגנב השיק הנ"ל יחד עם שיקים פתוחים של לקוחות נוספים, אשר הוחזקו על ידי רואה החשבון בכספת במשרדו שבביתו. הלה הגיש תלונה במשטרת ישראל ובמקביל שלח לבנקים הוראת ביטול לגבי כל השיקים שנגנבו, וביניהם השיק נשוא התביעה דנן, אשר מאוחר יותר התברר, כי התגלגל לידיה של התובעת- חברה שעיסוקה במתן שירותי נופש, הופקד על ידה בחשבונה, אך חולל בשל מתן הוראת ביטול והוגש, כאמור, לביצוע בהוצאה לפועל.

3.לטענת התובעת, השיק נמסר לה ביום 30/07/11 ע"י מר נתן פיקהולץ, מנהלה של חברת ס.ע.מ.ר נכסים ואחזקות בע"מ (להלן: "חברת ס.ע.מ.ר"), תמורת שירותי נסיעות שסופקו לה על-ידה, כשכל הפרטים בשיק –לרבות שם הנפרע, סכום השיק ומועד פרעונו - מלאים כדבעי, ועל כן הינה "אוחזת כשורה" בשיק, אשר זכותה עדיפה על זכותה של הנתבעת, מושכת השיק.

4.הנתבעת, מאידך, טוענת, כי לא התקיים במקרה דנן ולו אחד מחמשת התנאים הנדרשים להוכחת אחיזה כשורה (נטילה של שטר; שלם ותקין על פי מראהו;  תום לב;  בעד ערך; העדר ידיעה בעת סיחור השטר שזכות קניינו של המסחר פגומה). בעניין זה טוענת הנתבעת, כי  מאחר שמדובר בשיק אשר נגנב כשכל הפרטים בו חסרים - הרי שכלל אין המדובר ב-"שטר" כמשמעו בפקודת השטרות "שלם ותקין על פי מראהו" (ס' 11, 16 לסיכומי הנתבעת), ואף אין לומר, כי הייתה "מסירה" או "נטילה" של השיק. עוד טוענת הנתבעת, כי התובעת גם לא נתנה כל תמורה בעד השטר, שכן השיק ניתן לתובעת ע"י חברת סמער לצורך כיסוי חובות עבר של האחרונה כלפיה (בגין שירותי תיירות שסיפקה לה התובעת במהלך השנים 2010-2011), ולא  כתשלום בגין שירותי תיירות שסיפקה התובעת לס.ע.מ.ר בעת מתן השיק וכנגדו. לבסוף טוענת הנתבעת, כי לא מתקיימת גם דרישת תום הלב מצד התובעת, שכן בעת שהיא קיבלה את השיק מידי מנהלה של חברת סמער היה הלה כבר נתון בהליכי פשיטת רגל, וכנגד החברה שבבעלותו ניתן צו פירוק. העדר תום לבה של התובעת מתעצם, לשיטת הנתבעת, נוכח העובדה, כי טרם קבלת השיק דנן קיבלה התובעת מחברת ס.ע.מ.ר שיק נוסף, ע"ס 45,000 ₪, אשר נגנב אף הוא מרו"ח שגב והיה משוך ע"י אחד מלקוחותיו האחרים ("חמסה וכסף").  השיק  הנ"ל הופקד ע"י התובעת בחשבונה אך חזר בשל מתן הוראת ביטול, ולאחר שהתובעת פנתה למושכת השיק "חמסה וכסף" בדרישת תשלום, הובהר לה ע"י רואה החשבון (במכתבו לתובעת מיום 12/12/11) כי מדובר בשיק גנוב. העובדה, כי התובעת החזיקה בשני שיקים שנגנבו ממשרדו של רו"ח שגב, מטעימה הנתבעת, אומרת דרשני, ומעידה, כי התנהגותה של התובעת,  עובר לאחיזתה בשיקים הנ"ל, הייתה נגועה בחוסר תום לב ובעצימת עיניים, ויש בה אפילו כדי להצביע על קנוניה שרקמה התובעת נגדה בעצה אחת עם ס.ע.מ.ר (ס' 7 להתנגדות). כך או כך, טוענת הנתבעת, כי נוכח הסכומים הגבוהים הנקובים ע"ג כל אחד מהשיקים שניתנו לתובעת ע"י חברת סמער, ולאור העובדה, כי מדובר בשני שיקים, אשר נמשכו ע"י גורמים שונים, צריכה הייתה התובעת לערוך בירור מינימאלי בדבר נסיבות משיכת השיקים, ומשלא עשתה כן, אין לייחס לה את תום הלב  הנדרש לצורך היותה אוחזת כשורה.

5.בהתאם להסכמה דיונית אליה הגיעו ב"כ הצדדים אשר קיבלה תוקף של החלטה, לא הוגשו תצהירי עדות ראשית בתיק ולא נשמעו עדים מטעם הצדדים, והוסכם, כי פסק הדין יינתן על סמך הנתונים שנפרשו בפני בית המשפט בכתבי הטענות ובסיכומים שהוגשו מטעם הצדדים.

דיון והכרעה:

6. אחיזה כשורה: המסגרת הנורמטיבית: התנאים ל"אחיזה כשורה" קבועים בסעיף 28(א)2) לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה" או "פקודת השטרות") כדלקמן:

" (א)אוחז כשורה הוא אוחז שנטל את השטר כשהוא שלם ותקין לפי מראהו ובתנאים אלה:

(1).... ;

(2)נטל את השטר בתום לב ובעד ערך ובשעה שסיחרו לו את השטר לא היתה לו כל ידיעה שזכות קנינו של המסחר פגומה".

7.חשיבות מעמדה של התובעת כאוחזת כשורה, להבדיל מאוחזת רגילה או מאוחזת בעד ערך, באה לידי ביטוי בסעיף 37(2) לפקודת השטרות, הקובע, כי אוחז כשורה מקבל את השטר כשהוא "נקי  מכל פגם שבזכות קניינם של צדדים קודמים לו וכן מכל טענות הגנה אישיות גרידא" משמע, כי  האחיזה כשורה מעבירה  לאוחז בעלות נקיה בשטר,  גם אם למעביר עצמו לא הייתה בעלות נקיה בו.  המדובר, למעשה, בתקנת שוק, מכוחה זוכה האוחז כשורה לעדיפות על פני מושך השטר, המנוע מלהעלות כלפיו טענות הגנה שונות העומדות לו (ש' לרנר, דיני שטרות (תשס"ז-2007), עמ' 223).

8.בנוגע לנטל הוכחת תנאי האחיזה כשורה  קובע סעיף 29(ב) לפקודה:

"כל אוחז שטר, חזקה לכאורה שהוא אוחז כשורה. אך אם הודו או הוכיחו בתובענה שהקיבול או ההוצאה או הסיחור שלאחריה פגועים ברמאות, בכפיה, או באלימות ופחד, או באי-חוקיות, חובת הראיה מוחלפת, עד אם הוכיח האוחז שלאחר אותה רמאות או אי-חוקיות ניתן בתום לב ערך בעד השטר".

הוראה זו מקימה חזקה לכאורה שהאוחז בשטר הוא אוחז כשורה. לפיכך ככלל, במקום שהתובע, האוחז בשטר, טוען כי הוא אוחז כשורה, מוטל על הנתבע לשלול טענה זו, ולהוכיח, כי חרף אחיזת התובע בשטר, אין הוא אוחז בו כשורה. עם זאת, אם הוכיח הנתבע טענת הגנה ראויה, כי אז חל היפוך בנטל ההוכחה ובמקרה זה על התובע מוטל הנטל להוכיח, כי הוא אוחז בשטר בתום לב ובעד ערך. הגם שהוראת הסעיף מונה שורה של טענות הגנה אשר בהתקיימן חל כאמור, היפוך בנטל ההוכחה, ההלכה היא שהוראת סעיף 29(ב) בפקודה אינה מוגבלת לנסיבות המנויות בה, וכי ישנו היפוך בנטל ההוכחה כל אימת שמושך ההמחאה מעלה טענת ההגנה כלפי הנפרע ( ראה: ע"א 425/78 המועצה המקומית מגדל העמק נ' ב.ש.ן. חרושת ברזל בע"מ, פ"ד לג(1) 304 , 305 (1979) ; יואל זוסמן, דיני שטרות (תשמ"ג-1983), עמ' 265-263 לרנר, שם, 224).

9.נבחן, איפוא, האם התקיימו התנאים להיותה של התובעת "אוחזת כשורה" בשיק, ראשון- ראשון ואחרון – אחרון.  

10.יסוד נטילה של שטר:

סעיף 3 לפקודת השטרות קובע "שטר-חליפין" מהו:

(א)"שטר-חליפין הוא פקודה ללא תנאי ערוכה בכתב מאת אדם אל חברו, חתומה בידי נותנה, בה נדרש האדם שאליו ערוכה הפקודה לשלם לאדם פלוני או לפקודתו, או למוכ"ז, סכום מסויים בכסף, עם דרישה או בזמן עתיד קבוע או ניתן לקביעה.

(ב)מסמך שלא נתקיימו בו תנאים אלה, או שיש בו פקודה לעשות מעשה בנוסף על פרעון כסף, איננו שטר-חליפין".